רבי משה דוד ואלי זצ״ל

גבר חכם בעוז, איש אמונות, מעלת החבר הרופא המקובל האלקי כבוד משה דוד ואלי מתוך נוסח המצבה בפדובה

רבי משה דוד ואלי, המכונה הרמד״ו או הרמ״ד ואלי, חי כל ימיו בעיר פדובה שבצפון איטליה. הוא היה איש אשכולות: פרשן מקרא, רופא שלמד באוניברסיטת פדובה, בקיא בפילוסופיה ובחכמות, ומעל הכול מקובל עמוק שהותיר אחריו אלפי דפי כתבים. רבי משה חיים לוצאטו, הרמח״ל, ראה בו את חברו הקרוב ואת בן שיחו הנאמן בסודות התורה.

תולדות חייו

1. ה׳תנ״ו · 1696

   הולדתו בפדובה

   נולד בכ״א באייר לאביו רבי שמואל, בקהילה היהודית העתיקה של פדובה.

2. שנות הנעורים

   תלמוד תורה וחכמה

   למד אצל רבני העיר, ובהם רבי ברוך בנדטו לוצאטו, רבי יצחק קנטריני ורבי ישעיהו באסאן. במקביל למד רפואה באוניברסיטת פדובה.

3. ה׳תע״ד · 1714

   הסמכה לרפואה

   הוסמך כרופא, ומאז התפרנס מריפוי חולים כל ימיו.

4. כ־1721

   ״שבעת ימי האמת״

   בגיל עשרים וחמש חיבר באיטלקית ספר ויכוח בן שבעה חלקים, להגנת אמונת ישראל. באותן שנים החל לכתוב את פירושו הגדול לתנ״ך.

5. י״ג בתשרי ה׳תפ״ו · 1725

   הסמכה לרבנות

   הוסמך לרבנות בידי רבי שבתי מריני ורבי נתנאל לוי, יחד עם הרמח״ל ורבי ישעיה רומנין, ב־20 בספטמבר 1725, ימים ספורים לפני סוכות (יש מקורות שמציינים את י״ד בתשרי).

6. ה׳תפ״ז · 1727

   חבורת הרמח״ל

   עם ייסוד חבורת המקובלים של הרמח״ל נמנה על ראשיה, וסידר את מחזורי הלימוד שלה יחד עם רבי יקותיאל גורדון.

7. ה׳תצ״ד · 1734

   שיעורים לציבור

   ועד הקהילה בפדובה חייב את הרמד״ו, את הרמח״ל וחכמים נוספים בעיר למסור שיעור שבועי לציבור.

8. ט״ו באלול ה׳תצ״ח · 1738

   חזון עשרת השבטים

   לפי רשימותיו, באותו לילה נתגלו לו עשרת השבטים.

9. אחרי עזיבת הרמח״ל

   מנהיג החבורה

   כשהרמח״ל נאלץ לעזוב את איטליה, נשאר הרמד״ו בפדובה ועמד בראש החבורה. שימש גם שליח ציבור בבית הכנסת הספרדי ונודע כדרשן.

10. 1721–1767

    מפעל החיים

    שמונה כרכים גדולים בכתב יד, רובם פירוש קבלי על התנ״ך כולו, ובשוליהם יומן רוחני אישי.

11. ז׳ בטבת ה׳תקל״ז · 1776

    הסתלקותו

    נפטר ביום שלישי בשבוע, בגיל שמונים, ונטמן בבית הקברות היהודי בפדובה.

חבורת פדובה

בפדובה פעלה חבורה בשם ״מבקשי ה׳״, ובה מסרו שיעורים הרמד״ו יחד עם רבי ישראל חזקיה טריויש ורבי יעקב חזק. הרמח״ל הצעיר השתתף בשיעורים אלה, ובהם התעורר לעיסוק בקבלה, שאותה למד אצל הרמד״ו גם בביתו. עם הזמן התהפכו התפקידים והרמח״ל הפך למורה החבורה, והרמד״ו נעשה לחברו ולמשנהו.

מדי שבת, בשעת המנחה, ישבו הרמד״ו ורבי ישראל טריויש בסעודה שלישית ועסקו יחד בסודות התורה. משורר דורם, אפרים לוצאטו, הקדיש סונטה לשבח שיעוריהם.

כתביו

ספריית כתביו – לעיון חינם

כל ספר שיש לו קישור פותח את הסריקה המלאה ב־HebrewBooks.

כתב היד של ״שבעת ימי האמת״, כ־800 עמודים, שמור בבית המדרש לרבנים בניו יורק. כלל כתביו על המקרא מגיעים לכ־15,000 עמודים, וגרשום שלום העריך את עזבונו בכתב יד בכמעט 20,000 עמודים. במשך כמאתיים שנה שכבו בכתבי יד. משנות התשעים הוציא אותם לאור הרב יוסף ספינר בעשרות כרכים, ובהם פירוש קבלי על התנ״ך כולו. ייתכן שהרמד״ו הוא היחיד שהשלים פירוש כזה על כל ספרי המקרא.

סיפורים ומסורות

פנינים מתורתו

ממשנתו

מן המחקר

בעשורים האחרונים חוקרים את כתבי הרמד״ו גם באוניברסיטאות בישראל ובעולם. אלה עיקרי הדברים:

מורשתו

בזיכרון הקהילה בפדובה נשמר הרמד״ו כמגן העיר, שהיה ער בלילות לתורה ולתפילה ושמר בזכותו על יהודי המקום. אחרי שהרמח״ל נאלץ לעזוב את איטליה, נשאר הרמד״ו בפדובה והמשיך את דרכו. הוא כתב בסגנון אסוציאטיבי ופתוח, ובנו שמואל חיים נקרא על שם אביו.

בדור האחרון שמו חוזר ונודע, בציבור החרדי ובציבור הדתי־לאומי כאחד:

שיעורים, וידאו וספרים ברשת

יום ההילולא

תמונות מפדובה

פתיחת המיקום במפות Google לניווט

תמונות של הציון, בית העלמין ובתי הכנסת בפדובה, במאגרים הפתוחים:

ביקור בפדובה

פניות ושאלות

יש לכם סיפור, תמונה, מקור או שאלה על הרמד״ו? כתבו כאן ושלחו. הפנייה תגיע אלינו, ונחזור אליכם בהקדם.